#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 1 מאיזה גיל קטן חייב בראיה ומדוע?	"ב&quot;ש אומרים כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו ולעלות מירושלים (בירושלמי איתא הינו מהשילוח) להר הבית, וב&quot;ה אומרים שיאחז בידו וילך ברגליו. עד ירושלים אמו הביאתו שגם היא חייבת בשמחה.<p dir=""rtl"">רבי הביא ראיה לב&quot;ה שחנה לא העלתה את שמואל עד שגמלתו, וב&quot;ש יענו שהיה מפונק ולכן לא העלתה אותו, דאם לא תאמר כן, אף אם הוא פטור היא חייבת מדין שמחה.</p>"	חגיגה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 2 בעי ר&quot;ש (בן לקיש) קטן חיגר לב&quot;ש וסומא לדברי הכל האם חייב בראיה ומדוע?	"אם אינו עתיד להתפשט ולהתפקח ודאי פטור שהרי אף גדול פטור.<p dir=""rtl"">הסתפק בחיגר שיכול להתפשט וסומא היכול להתפקח (קודם שיגדיל), ופשט אביי שאין קטן חייב בחינוך דרבנן אלא במקום שאם היה גדול היה מחוייב מדאוריתא.</p>"	חגיגה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 3 'בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף ובית הלל אומרים הראייה מעה כסף וחגיגה שתי כסף' מדוע לב&quot;ש הראייה יותר גדולה ולב&quot;ה החגיגה?	"ב&quot;ש אומרים שראיה עדיפא שעולה כולה לגבוה ועוד שכן מצינו בעצרת שריבה עולות יותר משלמים [וב&quot;ה סוברים אדרבא בשלמים יש שתי אכילות, ומה שמצינו בעצרת אין&nbsp;&nbsp;למדים יחיד מציבור].<p dir=""rtl"">ב&quot;ה אומרים שחגיגה עדיף שישנה לפני הדיבור {מה שאין כן בעולה לא הקריבו בסיני אלא עולת תמיד} ועוד מצינו בנשיאים שריבה בהם הכתוב בשלמים יותר מבעולות [וב&quot;ש עולה ראיה נמי יש לפני הדיבור, שהעולות שהקריבו עם השלמים לפני הדיבור סוברים שזה עולת ראיה, מנשיאים אין ללמוד שאינו לדורות].</p>"	חגיגה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 4 וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים וגו' למה הקריבו את העולות, ומי והיכן נחלקו בזה (ב&quot;ש וב&quot;ה, ר&quot;א ור&quot;ע, ריה&quot;ג)?	"ב&quot;ה שסברו שחגיגה ישנה לפני הדיבור ועולת ראיה לא, יפרשו לקרבן תמיד, אבל ב&quot;ש יפרשו עולת ראיה.<p dir=""rtl"">נחלקו בפסוק &quot;עולת תמיד העשויה בהר סיני&quot; רבי אלעזר אמר מעשיה נאמרו בסיני אבל היא לא קרבה בסיני, ור&quot;ע אומר קרבה ע&quot;י הלויים, ונחלקו בהנ&quot;ל.</p><p dir=""rtl"">ריה&quot;ג שאמר ג' מצוות נצטוו ישראל ברגל, יש בראיה שאין בחגיגה ובשמחה וכו' יש בחגיגה שהחגיגה ישנה לפני הדיבור מה שאין כן בשניהם, ש&quot;מ שהעולה אינה לראיה אלא לתמיד.</p><p dir=""rtl"">[ר' ישמעאל שסבר שכללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד [מה שאין כן לר&quot;ע הכל נאמר בסיני ונשנה באהל מועד ונשתלש בערבות מואב], בתחילה הבינו שסובר שעולת ראיה היתה, שאם זה עולת תמיד א&quot;א שבתחילה לא עשו הפשט ואח&quot;כ עשו, ונדחה מדעת ריה&quot;ג לקמן שאף שסובר שכללות נאמרו בסיני ולא פרטות, סובר שעולת תמיד היו.]</p>"	חגיגה ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 2 כיצד מפסקים את הפסוק וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיקֹוָק פָּרִים: ולמאי נפק&quot;מ?	"הסתפק רב חסדא האם וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיקֹוָק פָּרִים&nbsp;&nbsp;והעולות לא היו פרים, או שקוראים הכל יחד ואף העולות היו פרים, וסלקא בתיקו.<p dir=""rtl"">נפק&quot;מ לפיסוק טעמים, א&quot;נ לאומר הרי עלי עולה כמו שהקריבו ישראל במדבר.</p>"	חגיגה ו:		
